Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for מאי, 2010

רעיונות בדבר שינוי חברתי, מוסר וצדק היו הכוחות המרכזיים במסגרת משנתם של שני הוגים יהודים חשובים: קרל מרקס (Marx) והרמן כהן (Cohen). שני הוגים חשובים אלו עסקו רבות בשאלת המוסר ונדמה שהשקפות אתיות הנחו את מהלך כתיבת רעיונותיהם, אופן הצגת רעיונות אלו ותהליך גיבוש מסקנותיהם הפילוסופיות. ברשימה זו אבקש להתעכב על הסוציאליזם האידיאליסטי מבית מדרשו של הרמן כהן ולשם כך אתרכז בהצגת ספרו "האתיקה של הרצון הטהור" משנת 1904. תחילה אבקש להציג בקצרה את השקפת העולם הפילוסופית של כהן. המטרה היא להציג את הקשר בין השקפת עולמו הפילוסופית לבין השקפת עולמו המוסרית-חברתית ויחסה האמביוולנטי לתיאוריה המהפכנית של קרל מרקס.

המשך…

מודעות פרסומת

Read Full Post »

פעמים רבות נטען כנגד הקפיטליסטים וכנגד שיטתם שהם אינם מוסריים. מה המקור לטענות אלו? מה יש בשיטה זו שגורם לאנשים לגנותה על חוסר המוסריות שבה? הדבר נובע מעקרונותיה של השיטה. הנחת הבסיס של הקפיטליזם היא ש'השוק' צודק וטוב ולכן אין להתערב במהלך פעולתו. כמובן ש'השוק' הוא מושג מטאפורי בלבד ואין הכוונה לשוק אמיתי (אשר ממנו ומהאנשים שבקרבו, סולדים פעמים רבות חלק מתומכי הקפיטליזם). הכוונה היא למצב העולם כפי שהתעצב על ידי פעולות הסחר, זאת מתוך תפיסה ש'השוק' חולש על כל תחומי החיים (עוני ופערים, כמו גם מצב הנשים ואיכות הסביבה). מכיוון ש'השוק' יודע לווסת את עצמו בצורה האופטימלית, התערבותה של הרשות הציבורית, קרי הממשלה, רק תפגע במצב זה. המתונים יותר יטענו שהממשלה יכולה לתקן פה ושם תקלות קטנות, אך באופן כללי, אל לה להפריע לאותו 'שוק' מיתי, אליו מצטרף כוח מיסטי שמכונה בפיהם "היד הנעלמה", ומבטיח שבאורח פלא, אם כל אדם ידאג לתועלתו – התועלת והרווחה הכללית תגדל.

שוק חופשי "אמיתי"

שוק חופשי "אמיתי"

אולם, מהו באמת אותו 'שוק'? למעשה אין הוא יותר מתיאור המצב הקיים והצדקתו (על ידי תיאורו במונח שהומצא על ידי תומכי השיטה). כפי שאני מבין זאת, לעתים המצב הקיים מוסרי וצודק, ולעתים המצב הקיים אינו מוסרי ואינו צודק. ההנחה הקפיטליסטית שמצדיקה מצב עניינים בגלל שהוא קיים – הנה מופרכת. יתרה מכך, זוהי הנחה אנטי–מוסרית. במידה ונניח שכל מצב קיים הוא צודק (הדבר תקף גם בקשר לבחירות האנושיות, שהרי המצב שנוצר הוא תוצאה של בחירות שעשו בני האדם), אזי אין כל משמעות למונח 'מוסר.' כדי שנוכל להיות מוסריים, עלינו להניח שיש מצבים ראויים ומצבים שאינם כאלו. מהות המונח 'מוסר' היא שעלינו לשבח פעולות מסוימות ולגנות פעולות אחרות. הסכמה עם כל פעולה, אך ורק משום שהיא מבוצעת בפועל הנה תפיסה אנטי–מוסרית, תפיסה השוללת כל שיפוט מוסרי אפשרי.

המשך…

Read Full Post »

עליית מעמד הבורגנות והופעת אידיאל האינדיבידואליות מסמלים את אחד השינויים המרכזיים במהלך העת החדשה המוקדמת והינם סממן מרכזי של החברות המערביות במודרנה. במהלך המאה ה-19 מעמד הבורגנות ניצב במרכז הביקורת של ההגות המרקסיסטית, ועבור מהפכנים רבים הופעתו סימלה את תחילת הדרך למהפכה החברתית, שתאפשר הופעה של חברה צודקת. ברשימה קצרה זו אבקש להתייחס לקשר בין רעיון האינדיבידואליות לבין עליית הבורגנות, כפי שקשר זה נתפרש על ידי ההוגה המרקסיסט מהונגריה, גיאורגי לוקאץ'.(György Lukács)  הוגה דעות חשוב זה ביקש להסביר את רעיון האינדיבידואליות כביטוי להופעתה של תפישת העולם החדשה של המעמד הבורגני. לטענתו, ההגות של הוגים חשובים במודרנה מושתת רובה ככולה על אידיאל בורגני זה:

"באופן נאיבי המעמד הבורגני ערך הקבלה בין צורת החשיבה שלו- צורות בהן הוא ראה את העולם בהתאם לאופן הקיום החברתי שלו – לבין הקיום והמציאות החברתי כשלעצמם" (האנטינומיות של המחשבה הבורגנית)

צורת החשיבה הבורגנית השתקפה ברעיון האינדיבידואליות המודרני, שמטרתו הסמויה נועדה לשמר את הישגיה של הבורגנות ולמנוע מהפכה חברתית. כהוגה מהפכן, לוקאץ' ביקש בכתביו הרבים לאפשר ראייה מחודשת של רעיון האינדיבידואליות בפילוסופיה המודרנית ועיקר מטרתו  הייתה להראות כיצד רעיון האינדיבידואליות משרת את האינטרסים של המעמד הבורגני. לטענתו, רעיון האינדיבידואליות משרת את ההיררכיה החברתית הקיימת, כיוון שהוא מקדם השקפה שנועדה לאפשר לאדם הבורגני שלו להתעניין בסביבתו החברתית. אינדיבידואליות הינה ייצוג לדרך החיים של האדם הבורגני החדש עצמו והיא ביטוי לניסיונו להציג את אופן התנהלותו החברתית של המעמד שלו כאופן התנהלות של החברה כולה.

המשך…

Read Full Post »