Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘פילוסופיה’ Category

לאחרונה התעורר על גבי עיתון "הארץ" ויכוח אודות נחיצותם של מדעי הרוח לחברה. קבלתן הרבה של תיזות שטחיות ופופוליסטיות, הרואות בכוחות השוק את הגורם הבלעדי הקובע את ערך תחום הלימוד, מצערת. "מנגנון המחירים…מודיע לנו באורות אדומים מה כדאי ללמוד ומה לא – על פי רמת השכר הנקבעת בשוק" (נחמיה שטרסלר, “הארץ”, 28.8.2012). האם ניתן לנצח את שטרסלר במגרשו שלו? האם למדעי הרוח יש "ערך אינסטרומנטלי", ערך כשלעצמו, שראוי להשקעתו של משלם המיסים? ובכן, כמובן שכן. חיוניותם של מדעי הרוח לקיומה של חברה דמוקרטית חפצת חיים אינו פחות מקיומם של מקצועות ההנדסה, המדעים, או החשבונאות. כדי להכיר בערך זה יש להבין את הבעייתיות הרבה שבראיית ההשכלה במונחים צרים של ערך כלכלי. חכם יהיה מצידה של חברה חפצת חיים בעלת יומרות דמוקרטיות, להשקיע בתחומי הלימוד ההומאניסטים, כדי לבסס את קיומו של ציבור משכיל ודיון ציבורי ער. תפיסת השוק כחזות הכל אינה רק זחוחה, היא גם מגלה חוסר הבנה בסיסי בדמוקרטיה, ופוגעת במרקם החיים החברתי שלנו כאן.

הרצון לדעת מי אנחנו, הן מבחינה אישית והן מבחינה קולקטיבית, הוא ההצדקה הבסיסית ביותר לקיומם של מדעי הרוח. סוקרטס הגדיל לעשות בהצהירו על הקדשת חייו לחיפוש אחר ידע-עצמי (self-knowledge). הפילוסוף היווני, שכידוע הועמד למשפט בשל עירעור סמכותם של אלי הפוליס, האמין שלידע ניתן להגיע דרך שיג-ושיח דיאלקטי מתמשך, שבמהותו, העמדה בספק של אמיתות מקובלות, ומתן הסבר עבורן. רעיון זה, תמיד היה בעייתי מבחינה פוליטית; השופטים האתונאים הבינו שליותר מדי שאלות, עלולה להיות השפעה חתרנית. סוקרטס מצידו קיבל עליו, לפי הגירסה המקובלת, את גזר דין המוות של הפוליס בטענה שחוק המדינה, ככזה, חייב להיות צודק.

המשך…

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בחיי היומיום אנו מתקשרים זה עם זה דרך שפת המילים. הללו מבקשות לקרב אותנו אל הדברים וזה אל זה. המילים עצמן משמשות כחלק מרכזי מהתקשורת בין בני האדם: המילים מסייעות להכיר, להבין ולחשוף ולדעת. יחד עם שפת המילים ישנם רגעים של שתיקה, רגעים שבהן אין בהכרח יכולת לבטא במילים את המצב הקיים. באותם רגעים המילים נדמות כמרחיקות אותנו מהדברים, בעוד שהשתיקה נחווית כאמצעי היחיד להבעת המצב הקיים. בספרי החדש, שפת השתיקה: רגעים של ניכור וזרות בעיר הגדולה, ביקשתי לעקוב אחר רגעים של שתיקה כפי שהללו מתרחשים במהלך אינטראקציה יומית בעיר הגדולה. המטרה העיקרית הייתה לבחון את הקשר בין ההגדרה של החברה המודרנית עצמה את השתיקה, לבין אופן האינטראקציה החברתית המתקיים בה. במהלך הספר רגעים של שתיקה נבחנים על רקע השינויים החברתיים בעת החדשה, עת הופעתם של רעיונות על חופש, אוטונומיה אישית, תבונה, מדע ואינדיבידואליות. למרות מרכזיות חווית השתיקה לאורך ההיסטוריה, מעולם לא נעשה ניסיון משמעותי להתעמק בבחינת יחס שבין המקום של חווית השתיקה בתרבות, לבין האינטראקציה החברתית המתקיימת בתרבות זו. למעשה, ספר זה מבקש להיות הניסיון ראשון לעסוק בכך. העיסוק הרב של החברות המודרניות במגבלה\פוטנציאל של אידיאל האינדיבידואליות, מצריך אותנו לדעתי לבחון את היחס בין מקומה של שפת השתיקה בחברה, לבין המבנה הכלכלי והחברתי של אותה חברה.

  המשך…

Read Full Post »

העיר הגדולה מושכת אליה מהגרים מקבוצות שונות ומגוונות. בערים הגדולות בעולם מתגוררת אוכלוסיה הטרוגנית של אנשים, תרבויות ומסורות. העיר הגדולה היא מקום המגורים של האדם התרבותי, הרציונאלי, זה המבקש לפעול לאור שיקולים ומטרות מחושבות. כאן במרחב החברתי החדש, המימד הרגשי ביחסים הבינאישיים מצטמצם ובמקומו המימד המרוחק והתבוני נהפך לסממן היכר. מצד אחד, אופן האינטראקציה החברתית בעיר הגדולה הינו תנאי לאפשרות ההופעה ההיסטורית של האינדיבידואליות המודרנית, את האדם התבוני והביקורתי. מצד שני, בעיר הגדולה נולד לראשונה רעיון האותנטיות והייחודיות האישית. רבים האנשים בעיר הגדולה המבקשים להגן על הייחוד והשונות שלהם מפני המקובל, המובן מאליו וזה שנתפס בגדר הנורמה.

בספר "אורבניזם- הסוציולוגיה של העיר המודרנית" שיצא לאור בהוצאת רסלינג מתל אביב, מוצגים תרגומים לשורה של יצירות חשובות של סוציולוגים מובילים אודות העיר המודרנית. באחד מהמאמרים המעניינים המופיעים בספר, אשר נקרא "חיי הנפש והעיר הגדולה", ביקש הסוציולוג גיאורג זימל (Simmel) לטעון, שהחיים בעיר העצימו את האדישות, אפשרו הופעה של האדם המרוחק מהסביבה.  במסגרת החיים החברתיים בעיר הגדולה החל להתפתח בהדרגה קשר חדש בין כסף, כלכלה ושלטון האינטלקט. ברשימה קצרה זו אבקש לבחון את הניסיון של הסוציולוגים לתאר את השלכות החיים בעיר הגדולה על חיי הנפש של הפרט. המטרה היא לעמוד על הקשר בין הופעת האינדיבידואליות לבין העצמת ההתנהגות התבונית, הביקורתית והמרוחקת במסגרת היחסים החברתיים.

המשך…

Read Full Post »

מטרת סקירה קצרה זו היא לבחון את הפוטנציאל והמגבלות של אידיאל האינדיבידואליות המודרני. הבחינה מחדש של רעיון האינדיבידואליות תתבצע בהסתמך על השקפתי לפיה האינדיבידואליות איננה בגדר מצב טבע, אלא בגדר אידיאל אישי, אידיאל שרק מיעוט קטן של בני אדם שאף להגשמתו לאורך ההיסטוריה האנושית.

במסגרת החיים החברתיים כל אדם מבקש להבין עצמו, עולמו וסביבתו בהתאם לקטגוריות קולקטיביות, בהתאם להשקפות המקובלות בחברתו. אפשרות ההופעה של האינדיבידואליות האישית- "תהליך האובייקטיביזציה של העצמי" כפי זה מוגדר בפילוסופיה של גיאורג זימל (Simmel- Philosophie des Geldes), יכולה להופיע רק במסגרת הימצאות הפרט במסגרת קהילה, שפה אנושית והשקפות עולם. האפשרות של האדם להפריד עצמו מהתפיסות הפילוסופיות, התרבותיות והדתיות של החברה בה הוא חי ולנסח ולבחון אותם מחדש הינה אפשרות הקיימת עבור כולם. עם זאת, לאורך כל ההיסטוריה האנושית רק מיעוט קטן מהאזרחים בחר לחתור למימוש האינדיבידואלית העצמית.

השאלה המרכזית שעלינו לשאול היא:

האם התנאים ההיסטוריים הם שגרמו להעדר המימוש של פוטנציאל האינדיבידואליות האישית, או שמגבלות שטבעיות שקשורות באופיים של בני האדם הם שמנעו את הופעתו של אידיאל האינדיבידואליות לאורך ההיסטוריה האנושית ?

המשך…

Read Full Post »

רעיונות בדבר שינוי חברתי, מוסר וצדק היו הכוחות המרכזיים במסגרת משנתם של שני הוגים יהודים חשובים: קרל מרקס (Marx) והרמן כהן (Cohen). שני הוגים חשובים אלו עסקו רבות בשאלת המוסר ונדמה שהשקפות אתיות הנחו את מהלך כתיבת רעיונותיהם, אופן הצגת רעיונות אלו ותהליך גיבוש מסקנותיהם הפילוסופיות. ברשימה זו אבקש להתעכב על הסוציאליזם האידיאליסטי מבית מדרשו של הרמן כהן ולשם כך אתרכז בהצגת ספרו "האתיקה של הרצון הטהור" משנת 1904. תחילה אבקש להציג בקצרה את השקפת העולם הפילוסופית של כהן. המטרה היא להציג את הקשר בין השקפת עולמו הפילוסופית לבין השקפת עולמו המוסרית-חברתית ויחסה האמביוולנטי לתיאוריה המהפכנית של קרל מרקס.

המשך…

Read Full Post »

עליית מעמד הבורגנות והופעת אידיאל האינדיבידואליות מסמלים את אחד השינויים המרכזיים במהלך העת החדשה המוקדמת והינם סממן מרכזי של החברות המערביות במודרנה. במהלך המאה ה-19 מעמד הבורגנות ניצב במרכז הביקורת של ההגות המרקסיסטית, ועבור מהפכנים רבים הופעתו סימלה את תחילת הדרך למהפכה החברתית, שתאפשר הופעה של חברה צודקת. ברשימה קצרה זו אבקש להתייחס לקשר בין רעיון האינדיבידואליות לבין עליית הבורגנות, כפי שקשר זה נתפרש על ידי ההוגה המרקסיסט מהונגריה, גיאורגי לוקאץ'.(György Lukács)  הוגה דעות חשוב זה ביקש להסביר את רעיון האינדיבידואליות כביטוי להופעתה של תפישת העולם החדשה של המעמד הבורגני. לטענתו, ההגות של הוגים חשובים במודרנה מושתת רובה ככולה על אידיאל בורגני זה:

"באופן נאיבי המעמד הבורגני ערך הקבלה בין צורת החשיבה שלו- צורות בהן הוא ראה את העולם בהתאם לאופן הקיום החברתי שלו – לבין הקיום והמציאות החברתי כשלעצמם" (האנטינומיות של המחשבה הבורגנית)

צורת החשיבה הבורגנית השתקפה ברעיון האינדיבידואליות המודרני, שמטרתו הסמויה נועדה לשמר את הישגיה של הבורגנות ולמנוע מהפכה חברתית. כהוגה מהפכן, לוקאץ' ביקש בכתביו הרבים לאפשר ראייה מחודשת של רעיון האינדיבידואליות בפילוסופיה המודרנית ועיקר מטרתו  הייתה להראות כיצד רעיון האינדיבידואליות משרת את האינטרסים של המעמד הבורגני. לטענתו, רעיון האינדיבידואליות משרת את ההיררכיה החברתית הקיימת, כיוון שהוא מקדם השקפה שנועדה לאפשר לאדם הבורגני שלו להתעניין בסביבתו החברתית. אינדיבידואליות הינה ייצוג לדרך החיים של האדם הבורגני החדש עצמו והיא ביטוי לניסיונו להציג את אופן התנהלותו החברתית של המעמד שלו כאופן התנהלות של החברה כולה.

המשך…

Read Full Post »