Feeds:
רשומות
תגובות

יעקב לזר, עובד בחברת פרטנר, החליט שעליו למצוא פתרון לפגיעה בתנאים  וליחס הרע של ההנהלה אליו ואל עמיתיו לעבודה, לכן תכנן להקים איגוד מקצועי בחברת פרטנר. למטרה זו, שלח 170 הודעות בדואר האלקטרוני לכל העובדים בחברה. לטענתו, כפי שהתפרסמה בכתבה במעריב, חברת פרטנר חדרה לדואר האלקטרוני שלו ומשכה את כל 170 ההודעות כדי שלא יגיעו ליעדן (לבסוף היא החזירה אותן).

אולי כדאי להתחיל את הפוסט בדוגמה אחרת, מעיין דק, מוכרת ברשת צומת ספרים, הגיעה לעבודתה ב-22 לחודש מאי, כמו בכל יום עבודה. להפתעתה נמסר לה שמעתה הותקן שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה במקום שעון הנוכחות הרגיל ושנדרש ממנה, כמו גם מיתר העובדים, למסור את טביעת האצבע שלה. לאחר שסירבה נאמר לה שלא יהיה ניתן לחשב את שעות העבודה שלה. דק פוטרה בעקבות סירובה זה, אולם בית הדין האיזורי לעבודה הפך את החלטתה של ההנהלה והחזיר את דק לעבודתה.


מקרים אלו שנראים כמקרים פרטיים ולא קשורים אחד לשני, מדגימים מגמה שהחלה בעולם המערבי זמן קצר לאחר מתקפת הטרור על בנייני התאומים ב-11 בספטמבר בשנת 2001, כאשר חוק הפטריוטיות נחקק ביוזמתם של נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש ושר המשפטים בממשלתו ג'ון אשקרופט. חוק זה, שאפשר לממשל להגביר את המעקבים והאזנות אחרי הפרט, התפשט במהרה למדינות אחרות ואף למגזר הפרטי. העשור הראשון של שנות האלפיים התאפיין במעקב הולך וגדל אחרי האזרח מצד הרשויות ואחר העובד מצד מקום העבודה.כך לדוגמה, תושבי אוסטרליה נדהמו לגלות שממשלתם מתכננת לשמור פרופילים של כל אזרחיה, בהם יאוחסן מידע מצטבר אודות פעילותו של כל אזרח ברשת, על-פי רישום מדויק של האתרים בהם ביקר ותיעוד הפעולות אותן ביצע.

המשך »

מודעות פרסומת

אל ספרו המעניין של הסופר ההולנדי, קס נוטבום (Cees Nooteboom), הגעתי לגמרי במקרה לפני זמן לא רב כששוטטתי לי בין מדפי הספרים בספריית בית אריאלה בת"א. ספרו של נוטבום התפרסם בשפה ההולנדית בשנת 1991. בשנת 2001 רן הכהן זיכה אותנו בתרגום קולח של הספר לשפה העברית. בשונה מספרים אחרים הדגש כאן איננו על בניית עלילה מורכבת. למעשה קשה לומר שישנה עלילה מסובכת בספר. אין הרבה דמויות ומורגש המחסור בתיאור של אינטראקציות בין מספר רב של דמויות.

הספר עוסק במשבר הזהות של המורה, הרמן מיסרט, המכונה על ידי תלמידיו בביה"ס "סוקרטס". מיסרט מתעורר יום אחד בליסבון כאשר לילה קודם לכן הוא הלך לישון באמסטרדם. מדובר בספר על היזכרות באירוע שהתרחש 20 שנה קודם לכן. ההיזכרות באירוע המרכזי מחזירה אותנו ליום בחייו בו הוא ישן עם אהובתו בבית מלון. חווית הזוגיות היא זרה לו, ולמעשה לא היו לו במהלך חייו עוד לילות אהבים בהם הוא יכול היה להיזכר, ולכן אפשר לחוש ששחזור זה גורם למיסרט לטלטלה רבה. המשך »

העיר הגדולה מושכת אליה מהגרים מקבוצות שונות ומגוונות. בערים הגדולות בעולם מתגוררת אוכלוסיה הטרוגנית של אנשים, תרבויות ומסורות. העיר הגדולה היא מקום המגורים של האדם התרבותי, הרציונאלי, זה המבקש לפעול לאור שיקולים ומטרות מחושבות. כאן במרחב החברתי החדש, המימד הרגשי ביחסים הבינאישיים מצטמצם ובמקומו המימד המרוחק והתבוני נהפך לסממן היכר. מצד אחד, אופן האינטראקציה החברתית בעיר הגדולה הינו תנאי לאפשרות ההופעה ההיסטורית של האינדיבידואליות המודרנית, את האדם התבוני והביקורתי. מצד שני, בעיר הגדולה נולד לראשונה רעיון האותנטיות והייחודיות האישית. רבים האנשים בעיר הגדולה המבקשים להגן על הייחוד והשונות שלהם מפני המקובל, המובן מאליו וזה שנתפס בגדר הנורמה.

בספר "אורבניזם- הסוציולוגיה של העיר המודרנית" שיצא לאור בהוצאת רסלינג מתל אביב, מוצגים תרגומים לשורה של יצירות חשובות של סוציולוגים מובילים אודות העיר המודרנית. באחד מהמאמרים המעניינים המופיעים בספר, אשר נקרא "חיי הנפש והעיר הגדולה", ביקש הסוציולוג גיאורג זימל (Simmel) לטעון, שהחיים בעיר העצימו את האדישות, אפשרו הופעה של האדם המרוחק מהסביבה.  במסגרת החיים החברתיים בעיר הגדולה החל להתפתח בהדרגה קשר חדש בין כסף, כלכלה ושלטון האינטלקט. ברשימה קצרה זו אבקש לבחון את הניסיון של הסוציולוגים לתאר את השלכות החיים בעיר הגדולה על חיי הנפש של הפרט. המטרה היא לעמוד על הקשר בין הופעת האינדיבידואליות לבין העצמת ההתנהגות התבונית, הביקורתית והמרוחקת במסגרת היחסים החברתיים.

המשך »

לאורך כל ההיסטוריה, טענו מיסטיקנים שבידיהם כוחות קסומיים ועל-טבעיים, כוחות פלאיים ומיסתוריים, אשר אין בידי המדע כלים להסבירם. כהוכחה לטענה זו, ביצעו מיסטיקנים שונים שורה של פעולות שחרגו מדרך הטבע וגרמו לפליאה רבה בקרב הציבור הרחב. אולם, במקביל תמיד היו אנשים שהטילו ספק ביכולתם של המיסטיקנים לבצע פעולות שחורגות מחוקי הטבע הקיימים. ספקנים אלו, ניסו להסביר את פעולות המיסטיקנים בעזרת הסברים רציונליים. חלקם היו אנשי מדע, אשר הסבירו את פעולותיהם החריגות של המיסטיקנים באמצעות הסברים מדעיים, בעוד אחרים היו קוסמים מקצועיים, אשר טענו שההוכחות של המיסטיקנים הם לא יותר מטריקים וקסמים, אשר הם בעצמם מסוגלים לבצע.

המשך »

חובבי כדורגל, פרשנים, מאמנים ושחקנים מכל רחבי הגלובוס העלו תהיות בנוגע לסירוב של התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א להתיר שימוש באמצעים טכנולוגיים בזמן המשחקים כדי לסייע לשופטים. לאור מספר טעויות שיפוט מביכות במיוחד במונדיאל האחרון, החלטתה של פיפ"א נראית תמוהה מתמיד. פסילת שער חוקי למהדרין של פרנק למפארד מנבחרת אנגליה, במשחקה מול נבחרת גרמניה, אישור לשער שהובקע מנבדל ברור של קרלוס טבס מנבחרת ארגנטינה במשחקה מול נבחרת מקסיקו, הן רק שתי דוגמאות מיני רבות לטעויות שיפוט שהיטו תוצאות של משחקים.

הטיעון העיקרי להכנסת אמצעי שיפוט אלקטרוניים למגרשים מתבקש דווקא מהסיסמא שפיפ"א ביקשה לחרוט על דיגלה, ה- “Fair Play” – משחק הוגן. הסיסמא מתנוססת מעל לכל במה ומגרש אפשריים, ובהתאם לה מדריכה ודורשת פיפ"א משופטיה, להחמיר בשריקות על עבירות, להוציא כרטיסים כנדרש, ולא לתת למשחק לגלוש לאגרסיביות יתר, מעבר למה שמתירה החוקה. "משחק הוגן" הוא עקרון מתבקש עבור התחרותיות. ככל שהשיפוט יהיה מדוייק יותר, כך המשחק יהיה הוגן יותר, ובכך ישקף בצורה טובה יותר את יכולת הקבוצות. במידה ויש ספק כלשהו באשר להחלטה שיפוטית מסוימת, מצלמות המשחק יספקו את התמונה המלאה והאובייקטיבית, ככל שניתן.

יתרה מזו, שימוש בווידאו נעשה באופן קבוע, לצרכים שונים, בענפי ספורט אחרים כגון בליגת הכדורסל הטובה בעולם, ה-NBA ובליגת הפוטבול האמריקאי. יש גם לזכור שהמונדיאל, אליפות העולם בכדורגל, היא במידה רבה פסגת השאיפות של שחקנים ואוהדים, והצלחה בה יקרה מפז. לשחקנים, שבמשך העונות הסדירות משחקים בעבור הכסף הגדול במועדונים, ניתנת ההזדמנות להשיל מעצמם את זהות הכסף הנזיל, ולשחק בעבור – מבלי להיכנס כאן לויכוחים אודות טיבעה ומעמדה של הלאומיות – הרגש, עבור הדגל שהם חשים שמייצג אותם וקהילת מולדתם. בטורניר מושקעים סכומי עתק ואנו הצופים, דורשים מהשחקנים את מיטב המקצועיות והמקצוענות עבורו (כמו לדוגמא, התנזרות מקיום יחסי מין לפני משחקים, רחמנא ליצלן). לגרום לשחקן, או נבחרת לאומית, להפסיד את כל זה בגלל טעות שיפוט? זה לא הוגן, אכזרי, ולא יכול להיות נכון.

בפיפ"א טוענים, כפי שהתבטא השבוע יורם ארבל בתוכנית הרדיו של גבי גזית, כי "טעויות שיפוט זה חלק מהמשחק", והוסיף "שהחלטת פיפ"א הגיונית". בפיפ"א אגב כבר הבהירו, ש"שימוש בוידאו לא עומד על הפרק". מדוע אם כן, מסרבת פיפ"א העולמית, בהתמדה ובעקשנות, לשלב אמצעי עזר טכנולוגיים במשחק הפופולרי?

המשך »

במאמר זה אציג את המהפכה שעברה על התפיסה הפציפיסטית במערב אירופה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה והמעבר מפציפיזם ליברלי לפציפיזם סוציאליסטי.

כעת אגדיר את המונח פציפיזם. במאמר אגדיר פציפיזם כתיאוריה, אשר לפיה יש לנסות להגיע לפתרון של שלום כדי ליישב סכסוכים בין צדדים עוינים, יש לנסות למנוע מלחמה ככל שניתן. כלומר, פציפיסט הוא מי שסבור שמצב של שלום הוא מצב רצוי ואפשרי ושמנסה לפעול למען השגתו במרחב הציבורי (אם בעזרת הפגנות, מחאות, ארגון ארגונים, כנסים, חינוך לשלום, כתיבת ספרים וכדומה). בנוסף, תנועות, הוגים ופעילים שהתנגדו למלחמה והיו חלק מהמחנה שנאבק בה בזמן שהתחוללה, יוגדרו בהרצאה זו כפציפיסטים, בלי לתת משקל לסיבה שבעטיה התנגדו למלחמה. עצם ההתנגדות היא שמגדירה אותם כפציפיסטים.

תפיסת העולם הפציפיסטית הלא דתית הדומיננטית באירופה המערבית עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה הייתה התפיסה הפציפיסטית הליברלית.

התפיסה הפציפיסטית הליברלית, מבססת את התנגדותה למלחמה ושאיפתה למצב של שלום בהתאם לערכים הליברלים ובראשם עקרון התועלתנות, אשר עומד מאחורי התנגדותם למלחמה ולא עקרונות מוסריים או אתיים.

המשך »

מטרת סקירה קצרה זו היא לבחון את הפוטנציאל והמגבלות של אידיאל האינדיבידואליות המודרני. הבחינה מחדש של רעיון האינדיבידואליות תתבצע בהסתמך על השקפתי לפיה האינדיבידואליות איננה בגדר מצב טבע, אלא בגדר אידיאל אישי, אידיאל שרק מיעוט קטן של בני אדם שאף להגשמתו לאורך ההיסטוריה האנושית.

במסגרת החיים החברתיים כל אדם מבקש להבין עצמו, עולמו וסביבתו בהתאם לקטגוריות קולקטיביות, בהתאם להשקפות המקובלות בחברתו. אפשרות ההופעה של האינדיבידואליות האישית- "תהליך האובייקטיביזציה של העצמי" כפי זה מוגדר בפילוסופיה של גיאורג זימל (Simmel- Philosophie des Geldes), יכולה להופיע רק במסגרת הימצאות הפרט במסגרת קהילה, שפה אנושית והשקפות עולם. האפשרות של האדם להפריד עצמו מהתפיסות הפילוסופיות, התרבותיות והדתיות של החברה בה הוא חי ולנסח ולבחון אותם מחדש הינה אפשרות הקיימת עבור כולם. עם זאת, לאורך כל ההיסטוריה האנושית רק מיעוט קטן מהאזרחים בחר לחתור למימוש האינדיבידואלית העצמית.

השאלה המרכזית שעלינו לשאול היא:

האם התנאים ההיסטוריים הם שגרמו להעדר המימוש של פוטנציאל האינדיבידואליות האישית, או שמגבלות שטבעיות שקשורות באופיים של בני האדם הם שמנעו את הופעתו של אידיאל האינדיבידואליות לאורך ההיסטוריה האנושית ?

המשך »